המדרסים שמנציחים את הבעיה: כשהתמיכה הופכת למעצור בדרך לכף רגל בריאה
על כאבים ותלות: למה הפתרון הקל הוא לא בהכרח הנכון?
כבר בפתח הדברים ראוי לציין שכמות האנשים המגיעים לקליניקה של אורי עתריה כשהם סובלים מכאבים בכפות הרגליים, בברכיים ו/או בגב, למרות שהם משתמשים במדרסים, היא כל כך גדולה, שהם מהווים הוכחה לכך שהמדרסים לא יכולים לשמש פתרון יעיל לכאבים אלה.
כאבי כפות רגליים הם אחת התלונות הנפוצות ביותר במערכת התנועה, והם משפיעים על איכות חיינו באופן ישיר. כשהכאב מגיע, פעמים רבות הפתרון המוצע לנו הוא שימוש במדרסים. הרעיון נשמע הגיוני: אם כף הרגל קורסת או פועלת באופן לקוי, בואו נתמוך בה, נחזיק אותה במקומה הנכון, וכך נקל על העומס והכאב.
אך כדאי לשאול את השאלה המהותית: האם תמיכה חיצונית היא הפתרון האמיתי, או שמא היא רק גלגל הצלה שמנציח את הבעיה המקורית?
המסר המרכזי שחשוב להבין הוא: מדרסים הם כלי תומך שמנציח את הבעיה במקום ללמד את האדם להשתמש נכון בכף הרגל וכך לפתור בעיות באופן יסודי. במקום לטפל בשורש הבעיה – התנועה הלקויה והשימוש השגוי בכף הרגל – אנו יוצרים קביעות ותלות. אם נחשוב על זה לרגע, המדרס למעשה לוקח את העבודה מהשרירים של כף הרגל, אלו שאמורים לתמוך בקשת כף הרגל ולבלום זעזועים באופן טבעי. במקום שהרגל תתחזק ותלמד כיצד לפעול נכון, היא נחה על כרית תומכת והופכת חלשה יותר, תלותית יותר, ומוכנה פחות לתפקוד יומיומי ללא העזר החיצוני.
עבודה נכונה על פי חוקי הטבע
המטרה הראשונה של כל פעילות גופנית יזומה, כמו גם תנועה יומיומית, היא שמירה על איכות חיים טובה ומניעת כאבים לאורך זמן בכל מערכת התנועה. המפתח להשגת מטרה זו אינו בתמיכה חיצונית, אלא בעבודה נכונה.
מהי "עבודה נכונה"? זהו לא עניין של דעה אישית. עבודה נכונה צריכה לציית לחוקי הטבע האוניברסליים וצריכה להיות ברורה על פי השכל הישר. כשאנחנו מטפלים בכף הרגל, עלינו לזכור שקיימת זהות מוחלטת בין התיאוריה למעשה. כל מה שאנו לומדים ברמה התיאורטית לגבי אופן התפקוד האופטימלי של הגוף, חייב לקבל ביטוי מעשי בפעילות היומיומית ובתרגול יזום. במקום לכפות על הרגל צורה באמצעות פלסטיק קשיח או סיליקון, עלינו ללמד אותה לחזור לתפקוד הטבעי והמולד שלה.
הבהונות שצריכות להיפתח: כוחה של האקטיביות
אחת הדוגמאות הברורות ביותר לשימוש לקוי בכף הרגל היא הנטייה לתת עומס על הבהונות במצבים סטטיים (עמידה,ישיבה) ולכווץ את הבהונות. כפות הרגליים שלנו מצוידות במפרקים רבים, שרירים ורצועות שנועדו להעניק לנו גמישות, בלימת זעזועים ויכולת הסתגלות למשטחים מגוונים שונים. כאשר אנו עומדים, הבהונות שלנו צריכות להיות חופשיות ופרושות, וללא עומס. עומס על הבהונות בעמידה – הוא עומס על הגב. בעת הליכה, יש לפרוש את הבהונות לקראת המפגש עם הקרקע. אבל הרגלים תנועתיים לקויים, או שימוש בנעלים לא מתאימות (עקבים גבוהים, כפכפים ועוד) מאלצים את הבהונות להישאר מכווצות כאשר עליהן להיפתח. הדבר הזה הוא מקור לבעיות רבות.
מדרס אולי מספק הקלה בכאב על ידי שינוי זמני של נקודות הלחץ, אך הוא אינו מלמד את האדם להימנע מכיווץ זה, או להשתמש נכון בשרירים המייצבים. הבעיה נשארת חבויה, אך נזקים ממשיכים להצטבר.
הפתרון האמיתי: ללמוד, להתאמן ולחזור להיות משתמש מיומן.
הדרך הנכונה לפתרון בעיות בכפות הרגליים, מרגל שטוחה (פלטפוס) ועד לכאבים כרוניים, היא לא באמצעות גישה פסיבית של תמיכה, אלא באמצעות גישה אקטיבית של למידה וחיזוק. כאשר אנו מתמקדים בחינוך מחדש של הגוף, אנו למעשה מעניקים לכף הרגל את היכולת:
- לפעול כמבנה קפיצי: לבלום זעזועים ולשחרר אנרגיה ביעילות.
- לקיים יציבה נכונה: ליישר את כל המבנה של מערכת התנועה, מהקרסול ועד לעמוד השדרה.
- לבנות עצמאות: להפוך את כף הרגל לכלי חזק וגמיש, שאינו זקוק לתמיכה חיצונית כדי לעשות את מה שתוכנן עבורו.
במקום לחפש את הקביים שיחזיקו אותנו, עלינו לשאוף ללמוד איך ללכת, לרוץ או לעמוד נכון(!) בכוחות עצמנו. הדרך הזו, המבוססת על שימוש נכון, אקטיבי ומודע בכף הרגל, היא הדרך היחידה להבטיח פתרון לטווח ארוך ולשמור על איכות חיים טובה לאורך כל החיים.
אם אתם סובלים מכאבים, אל תחפשו רק את התמיכה הקלה, חפשו את הלימוד והאימון שיחזיר לכם את השליטה ואת היכולת הטבעית של כפות הרגליים שלכם.
