פריצת דיסק: האמת הפחות נוחה – זהו רק סימפטום, לא מקור הבעיה

מעטים הם המצבים הרפואיים שמעוררים בנו אימה גדולה יותר מ"פריצת דיסק". זהו כמעט גזר דין של כאב בלתי נסבל, הגבלה בתנועה, והחשש המרחף מניתוח או התערבות פולשנית. כשאנו שומעים את המילים הללו, כל הפוקוס שלנו מוסט מיד אל הדיסק הבעייתי, אותה רפידה סחוסית שיצאה ממקומה והחלה ללחוץ על העצב.

אבל עבור כל מי שמבין את שפת הגוף ופועל על פי חוקי הטבע האוניברסליים, פריצת דיסק היא לא הבעיה. זו התוצאה. זהו סימפטום דרמטי של כישלון מערכתי מתמשך. אם נטפל רק בדיסק, בלי להבין את הכוחות שהובילו לקריסתו, נהיה נידונים לחזור על אותן שגיאות ובסופו של דבר לסבול מפריצות דיסק חוזרות.

מתי נורה אדומה הופכת למטרה?

תארו לעצמכם שנוסעים ברכב ונדלקת נורית אזהרה אדומה על לוח המחוונים. כולנו יודעים שהנורה היא לא מקור הבעיה, אלא רק האיתות שלה. היא מזהירה אותנו שמשהו השתבש עמוק יותר – אולי חסר שמן במנוע, או שהמצבר מתרוקן.

פריצת דיסק היא אותה נורית אדומה, אך כשהיא נדלקת, הרפואה הקונבנציונלית מתמקדת ב"כיבוי" שלה: בהשתקה, בהרדמה, או בתיקון מקומי של הנזק שנגרם. השאלה החשובה שצריכה להישאל היא "מה גרם לפריצת הדיסק?"

הדיסקים הבין-חולייתיים נועדו לספוג זעזועים ולשמש כבולם זעזועים. הם חזקים ועמידים בצורה בלתי רגילה – כל עוד הם נתונים לעומסים המגיעים אליהם בצורה נכונה וטבעית. פריצה מתרחשת כאשר הדיסק נשחק או נקרע תחת לחץ כרוני, חד-כיווני ולא מאוזן.

האם הדיסק "החליט" יום אחד להיפרץ? כמובן שלא. הוא נכשל רק אחרי חודשים, שנים ואף עשרות שנים של שימוש לא נכון בגוף.

הטיפול הפולשני: פתרון קוסמטי לבעיה מהותית

כאשר מציעים טיפול פולשני לפריצת דיסק – ניתוח להסרת הלחץ מהעצב, או הזרקות סטרואידים מקומיות – עשויה להיות בכך הצלה מיידית מהכאב החריף, על כך אין עוררין. הבעיה טמונה בעובדה שהטיפול הזה הוא, במהותו, קוסמטי. דומה הדבר לכיבוי נורית האזהרה ברכב מבלי לטפל במקור הבעיה.
כל הגורמים שהביאו לפריצת הדיסק לפני הניתוח, ממשיכים להתקיים גם לאחריו.

התערבות פולשנית אינה משנה דבר בהרגלי התנועה שלנו.

הניתוח אומנם מפחית את הלחץ הפיזי על העצב, אך הוא לא מתקן את ההרגל התנועתי הלקוי שהביא לפריצת הדיסק מלכתחילה. אם הליקוי התנועתי נשאר ונמשך, הגוף ימשיך להפעיל עומס אדיר על אותה חוליה, או גרוע מכך – על הדיסק שמעליה או מתחתיה, מה שמגדיל דרמטית את הסיכון לפריצות חוזרות או להופעת בעיות במפרקים אחרים (ברכיים, ירכיים, צוואר), שמתחילים כעת לפצות על המגבלה שנוצרה בגב.

הטיפול הזה משיג שקט זמני, אך הוא מחמיץ את ההזדמנות האמיתית לתיקון: הבנה ושינוי של מקור הכאב.

חשיפת מקור הבעיה: הניצחון של כוח הכובד

אורי מדגיש שוב ושוב, "קיימת זהות מוחלטת בין התיאוריה למעשה." מקור הבעיה הוא תמיד חריגה מ"חוקי הטבע האוניברסליים והנצחיים". במקרה של פריצת דיסק, החריגה הזו מתבטאת כדלקמן:

1. שיבוש בהפעלת כוח הכובד: גופנו נועד לפעול בהרמוניה מושלמת עם כוח הכובד. תנועה נכונה היא זו שבה השלד נושא את משקל הגוף בצורה מאוזנת ויעילה, תוך מעורבות מדויקת של כל שרשרת התנועה – מכפות הרגליים ועד הראש. כאשר אנו יושבים, עומדים או הולכים בצורה שאינה מאוזנת (יציבה לקויה), השלד אינו יכול לשאת את העומס. כל החפצים למיניהם נשענים על האדמה. כל היצורים החיים חייבים לדחוף את האדמה, כדי להתרומם ממנה. אם לא נדחוף, בהכרח נשען ונדחס אל תוך האדמה .משען ודחיפה הם דבר והיפוכו!

2. עבודה לא נכונה של המערכת: במקום שהעומס יתפזר באופן שווה בין המפרקים הגדולים והשרירים העיקריים (כמו שרירי הישבן, שרירי הליבה הפנימיים ושרירי הירך), הגוף מחליף את עבודתם של השרירים הגדולים והחזקים במאמץ מוגזם מצד שרירים קטנים ורגישים.

במילים אחרות, פריצת הדיסק היא הוכחה שבני האדם לא משתמשים נכון בגופם:

• כפות הרגליים לא דוחפות את האדמה עם העקבים. כשלא דוחפים, בהכרח נשענים, ומשקל הגוף נופל קדימה מדי. לכן הכוחות המונעים נפילה לפנים, נאלצים לעבוד קשה מדי.
• אין דחיפה כי אין תפקוד של שריר הבטן! בטן וגב הם אותו איבר מבחינה תנועתית. לכן, ללא תפקוד שרירי הבטן (בחיי היומיום כמו גם בפעילות תנועתית יזומה), הגב נאלץ לתפקד בתנאים לא נכונים וקשים מכפי
  שה ״יצרן״ התכוון.
• בהעדר תפקוד של שרירי הבטן, וכשיש מחסור חמור בגמישות שרירי הירכיים, הישבנים והגב, הגב ״זוכה״ לתנועתיות מאוד מוגבלת!

זהו המקור האמיתי: הדפוס התנועתי הלקוי שמוביל לכוחות גזירה (Shear Forces) אדירים ובלתי טבעיים על הדיסק, עד שהוא נכנע.

הדרך לאיכות חיים: לטפל בשורש

אם נפסיק להתייחס לפריצת הדיסק כאל אויב שיש להשמיד, ונתחיל להתייחס אליה כאל שליח שמספר לנו על ליקוי יסודי באופן שבו אנו משתמשים בגוף – נוכל להתחיל בתיקון אמיתי.

המטרה הראשונה שלנו בפעילות גופנית יזומה אינה רק "לחזק" או "למתוח," אלא לשמור על איכות חיים טובה ומניעת כאבים על ידי לימוד מחדש של הגוף לפעול נכון, על פי חוקי הפיזיקה. זהו תהליך שבו אנו יוצרים מחדש את הזהות המוחלטת בין התיאוריה (הידע על תנועה נכונה) למעשה (הביצוע היומיומי), ומאפשרים לגוף לעבוד עִם כוח הכובד במקום נגדו.
עלינו לתחזק בריאות תקינה, ולא לנסות, לאחר שגילינו שהבריאות לקויה,  לתקנה. על בריאות הגב, כמו גם על הבריאות הכללית, יש לשמור כל יום במשך כל החיים. כך, ורק כך, ניתן להבטיח שהדיסקים ימשיכו לשרת אותנו נאמנה – לא רק מכיוון ש"תיקנו" אותם, אלא מכיוון שהפסקנו לשים עליהם עומס בלתי אפשרי.

נ.ב
כמעט לכל האנשים מגיל חמישים ומעלה יש פריצות דיסק. רובם חיים עם זה בלי לסבול מכאבים.
גב שמתוחזק כהלכה, לא יכאב למרות קיומן של פריצות דיסק.